דודי לוי / פתאום |
צבעיה חום עתיק או אפרוריות שקטה
ואתה מתואר בה, בצד או באמצע
ליד אחיך הקטן ואמך המתה
מרירות קוויה מאונכת לזמן
משיקים אל עתיד מאושר
לעולם לא יגעו בו, מובן
באוסרם רגע קפוא בעבר.
תווים מעמיקים, קולות נבנים
רעש חיים מהוסה, מעודן
מתנקז לאוזניך בפיגור של שנים
גלי קול עתיקים, איטיים מהזמן
יהודה מחייך, יש לו שן חסרה
אמך אט מנופפת, קווי צערה -
מאבדים שרטוטם, זולגים לנהרה
והתמונה מתקרבת, קמורה - קעורה -
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|