ישנו פרח שגודל בחצר,והוא דומה לי יותר מכל דבר אחר.
כשאין לו אור הוא כפוף, שהוא מקבל טיפה הוא שפוף,
שאין לו אהבה הוא נבול, שאין לו תקווה-כבול.
שאוהבים אותו-ישר,מתיישר,יותר אין לו ממה להסתתר,
כשדורכים עליו-מרוסק,כמו הלב שלי השבור,המנותק.

הנחל ההוא שזורם בחצר,דומה לי יותר מכל דבר אחר.
כשכואב לו-שותק, שמפריע לו-חומק,
כשעצוב לו-רגוע, שרע לו-מחניק געגוע.
שקשה לו-סוער, שבא לו להפסיק לחיות-מטביע מישהו אחר...

ישנה אבן שזרוקה בחצר-חסמה את הנחל,
היא זו שחסמה את הפרח, היא זו שברחה שאהבתי אותה,
האבן הזאת היא בעצם- אתה!