תחשבו כמה חברים אמיתיים יש לכם
לא האלה שרק אומרים שלום ועושים את שלהם
לא האלה שמנצלים אותכם לאינטרסים שלהם
לא האלה שמנסים להשיג משהו ממכם

כאלה שאתם יכולים לספר להם כל דבר
כאלה שאתם נפגשים איתם ומדברים איתם בטלפון
כאלה שאתם יכולים לדבר איתם שעות
להיות איתם כל הזמן כל היום

כמה חברים כבר איבדת
כמה קשרים כבר ניתקת
מכמה אנשים כבר נדפקת
מכמה אנשים התאכזבת

וכמה בנות כבר הכרנו
אחת שלא יכלה לקבל אותנו כמו שאנחנו
אחת שאי היה אפשר לספר לה אפילו בדיחה
ואחרת שאי היה אפשר לנהל איתה שיחה פשוטה
אחת שחשבה שהכל מתנהל לפי תסריט וכשזה לא קרה
היא הפכה להיות ילדותית ומוזרה
חשבה שהיא איזה פמיניסטית במלחמה
ועוד אחת שמתעלמת עוד אחת שעושה את עצמה

כמה באמת מכירים אותך
לכמה באמת אכפת ממך
מי זוכר מי מתקשר

וכשהחברים לא מסתדרים ונוצרות קבוצות
אתה לא יודע מה לעשות ועם מי להיות
למה כולם לא יכולים להסתדר
למה אני צריך להיות עם הצד הזה או האחר
וכשהם רבים אתה תקוע באמצע בלי מוצא
מנסה לגשר להפסיק תמריבה לתת עצה
אבל אתה פוחד לאבד את מה שכבר יש
שתהייה נטרלי תהיה צודק שלא תפקשש
את החברות והכל יהרס

כמה חברים כבר איבדת
כמה קשרים כבר ניתקת
מכמה אנשים כבר נדפקת
מכמה אנשים התאכזבת

וכמה שאתה משקיע בקשרים עם חברים
מסתובבים נפגשים צוחקים מדברים
נותן יחס אהבה ויעוץ לכל חבר
הם מנהגים כאילו שאתה בלתי נראה
ממרחק של מטר אפילו לא שמים לב אליך
אם לא דיברת איתם חמש דקות לפני, שוכחים אותך
יום אחד אתה יכול להפגש איתם לנגן לשחק ולצחוק
וביום השני אתה נמצא בתודעה שלהם רחוק רחוק
וגם אז לא אכפת להם מה קורה איתך בכלל
אתה רק צריך להיות שם מדי פעם בשביל למלא איזה חלל
מה קרה לערכי החברות הישנים?
היום כולם פשוט משתמשים בך וזורקים?