הרבה אנשים עומדים בתור. מחכים לקבל את מנת התשומי היומית
שלהם. יש כאלה שמרוצים ממנה ומסופקים ממה שניתן להם היום, ויש
כאלה שמרגישים מאוכזבים וחוסר מיצוי: הם אלה שחוזרים לבקש
עוד.
לא חייבים להשתמש במנה באותו יום שמקבלים אותה, ואין לה תאריך
שבו פג התוקף שלה. יש כל מיני סוגי מנות, כמובן.
האנשים במשרדי החלוקה של המנות משתדלים לא לתת לאותם אנשים
מנות דומות, כדי שהם לא ירגישו חוסר במקוריות.
את מי שאוהב אותך אתה מוסר תמורת מנת תשומי.
זה "או זה- או זה", אי אפשר שיהיה לך את שניהם במידה רבה.
ולאט לאט אתה נהפך לנאדם תשומתי, וכבר יודע איך למשוך תשומי
לבד. אבל זה לא מספיק- זה כמו סם ממכר, כל פעם צריך יותר
ויותר.
מנה אחת כבר לא מספיקה, אז לוקחים עוד אחת, ועוד אחת...
עד שנהפכים לאותם אנשים שמבחיל לכם להסתכל להם בעיניים.