הנה, זה הגיע, הרגשתי את הגאווה בהתחלה, הכחול לבן היה על משטח
הדשא, איתי, חברים שהרגישו כמוני, והם, יותר מ-10,000 איש
צועקים, צרודים, רוצים נקמה לחוצפה ואז יריית הזינוק, שריקת
הפתיחה לאלה שלא מבינים, הגיע, צעקות, אלימות, איחוד, דקות
עברו, ועוד דקות ואז זה בא, השריקה, 11 מטר ורגל אחת גרמה
למדינה שלמה לחייך, וזה המשיך, ואני צועק, לא מזיז את העיניים
שלי מה"קופסא השחורה" ואז אמרו, זהו, הנקמה באה, רק דקה אחת
וזה נגמר ואז השריקה, השריקה הרעה ורגל אחת גרמה למדינה שלמה
להיכנס לדיכאון, אולי של שעה אבל הרגל הזאת עצבנה אותנו,
וההתרגשות הלכה והכותרות כבר מוכנות ואני כבר יודע כי לנו לא
יהיו עוד הרבה הזדמנויות, כי רק פה, כאלה אכזבות יכולות להיות.