קופאת פה מקור, כבר לא מסוגלת לנשום
יודעת שזה לא משהו של הזמן האחרון
ואם הכל יסתדר לי אי פעם בראש
אני אנסה שזה יעבור עד שלוש.
הפחד אותי מכניע ואין לי אף אחד
אבל בחיי נשבעתי שאני לא אהיה לבד
אז מה אם זה הכל עניין של הבנה
אני פשוט יודעת שאין לי דרך חזרה
קוראת בקול צועקת מכאב
למה תמיד הוא אצלי בלב
אני כבר לא מאמינה שזה יעבור
אני יודעת שאם זה ילך תמיד זה יחזור
לוקחת את עצמי בידיים
מנסה להגיד שיהיה בסדר בינתיים
אבל זה רק שקר, זה כבר לא עובד
הלב שלי יצא מתוך הגוף עכשיו הוא בודד
אין אושר שאין בו נחמה
אין מצב שיגיע בלי הקרבה
אז לי נמאס כבר מכל הבולשיט הרגיל
מחייכת בצד, אבל אומרת שמגעיל
זה לא יסתדר, הכל יישאר
ויום אחד, גם זה יעלם וייגמר
ואז מה יישאר לי חוץ מלפחוד
לא רוצה את הפחד של לנדוד
בורחת מפה מהר ורצה
למקום שאני שוב אחשוב שאני עפה
נגמרו השירים, נגמרו לי המילים
אז איפה אני עכשיו, עדיין חיה בתוך שקרים? |
