מוקדש לכל האנשים שיש להם חבר דימיוני....

אופק קמה לעוד בוקר ,לעוד בוקר שחור...אופק אולי רק בת 13 אבל
היא דיי בוגרת יחסית לגילה היא לא מתנהגת כמו ילדה קטנה..מאז
שאופק זוכרת את עצמה היה לה חבר דימיוני שהיה רק שלה, היא
דיברה איתו שיחקה איתו ,ועשתה איתו הכל, היא קראה לו יותם .
יותם נמצא איתה מגיל קטן מאוד, שאופק הייתה בת שש היא ראתה את
יותם לראשונה. אמא אומרת שיכול להיות שזה בגלל שבאותו הזמן היא
בידיוק התגרשה מאבא.
אבל אופק בטוחה שיותם בא בגלל שהיא ביקשה שהוא יבוא, היא פשוט
עצמה את העיניים וביקשה מין משאלה כזאת ושהיא פקחה את העיניים
יותם עמד מולה וחייך אלייה ,מאז הם ביחד כל הזמן.
כיום שהיא בת 13 היא עדיין מדברת עם יותם אופק נורא ביישנית
ולכן היא לא מתחברת עם ילדים אחרים בהפסקות היא יושבת עם יותם
ומדברת איתו ואז פתאום עוברים ילדים ומסתכלים עלייה כאילו היא
איזה מטורפת כאילו שהיא לא שייכת אליהם.
אופק נורא אהבה את יותם אפשר להגיד שהיא נורא נקשרה אליו
באותו בוקר התעוררה אופק עם תחושה מוזרה תחושה כזאת שמשהו נורא
הולך לקרות .
בדרכה לבית הספר כרגיל היא דיברה עם יותם וסיפרה לו על כל מה
שחלמה אתמול בלילה סיפרה לו על המבחן שהולך להיות לה היום  היא
סיפרה לו על הכל והוא רק הלך והקשיב לה.
היא שמה לב שהוא מתסתכל עלייה ומרוכז רק בה הייתה לה תחושה
כזאת מוזרה תחושה שלא הייתה לה בחיים היא ...היא התחילה להתאהב
בו , היא ידעה שזה מוזר שהיא מאוהבת בחבר הדימיוני שלה אבל זה
לא היה משנה לה.
היא החליטה לספר לו בערב לספר לו על זה שהיא מתאהבת בו ושהיא
רוצה שהוא ישאר איתה לנצח ולא יעזוב אותה לעולם.
הגיעה השעה ואופק ניגשה אל יותם שישב על המיטה והסתכל דרך
החלון.כאשר היא סיפרה לו על כך שהיא מאוהבת בו, ושהיא רוצה
אותו איתה לנצח הוא הסתכל עלייה במין פרצוץ עצוב כזה. היא ראתה
דמעה בעיניו ואז הוא אמר לה פשוט ביי והתכוון ללכת. אופק החלה
לבכות ושאלה אותו למה? למה הוא עוזב אותה ככה לבדה?
והוא רק אמר " את כבר לא צריכה אותי, בשבילך אני כבר לא קיים
את ילדה גדולה את יכולה להתמודד עם הבעיות שלך לבד ואת לא
צריכה איזה חבר דימיוני שיספר לך את זה" היא חשה כאב חזק בליבה

היא בכתה הסתכלה דרך החלון וראתה אותו...היא ראתה את יותם, את
יותם שלה הולך לאט לאט ונעלם........