הייתה לי התקדמות גדולה...

ענקית.


אני חושבת... הרווחתי משהו והפסדתי משהו היום...

הפסדתי אותך.
הרווחתי עוד חלק בנשמתי.

לאט לאט אני מוצאת את כל חלקי הפאזל שיוצרים אותי.
לאט.... מאוד לאט.

כל אחד שעובר בחיים שלי מוסיף לי עוד חלק, מלמד אותי עוד משהו
על עצמי...
אתה עושה שיאים.
מלמד אותי המון על עצמי.

דרך הדמעות... דרך הכאב היום... הרמתי עיניים וראיתי אותך.
וזה... הרגיע... נתן לי את היכולת לקום.. לנשום.... להמשיך
הלאה..

כמעט התמוטטתי היום.
ובסוף לא.

אין לכם מושג, אנשים, איך אני גאה בעצמי.
כמה תודה אני רוחשת לך... עכשיו.... אחרי שהכאב התפוגג לו.
תודה על כל מה שאתה עושה בשבילי....

אתמול בלילה חלמתי שהלכת...
מתוך החלום ראיתי את התמונה הזו..


....דרך השברים ראיתי אותך
עומד שם דומם
מסתכל עליי
מניף ידך לשלום
חצי חיוך מוכר על פנייך
מביט בי שוב
לא רואה את הדמעות
לא רואה את הדם

מסתובב והולך.....



אתמול.
היום.. זה איכשהו התגשם...
כי היום הכל נסגר... גם אם יהיה לנו מחר.
גם אם תחבק אותי, גם אם תיגע בגופי.... זה נגמר.