היא,
מתוך הסבך הגיחה,
באה,
דיברה, נגעה, ליטפה,
במובן המטאפורי של המילה
ניחמה, הצחיקה, הנעימה, הסבירה
אותו לימדה, שמרה, הגנה
טוענת שאהבה, רצתה, חיכתה

היא,
קיסמה, כישפה
שברה, הרסה
צלקת ארוכה בתוכו חרטה
בלב שלו חץ ירתה
וכמו שבאה, פתאום,
כך נעלמה, עזבה,
בלי עקבות, עם הרוח
התאדתה...

הוא,
הכול בישבילה רצה
את השמיים היה מביא לה במתנה
עם סרט, עטוף, כמו שרק רצתה
עכשיו הוא בוכה,
ממרר, מתייפח כמו ילד
לא חשב שלמצב כזה הוא יגרר,
משוטט לו בודד,
מחפש אותה המיסתורית,
הנעלמת,
נשאר לבדו, עטוף בעצבות
מנסה להשאר תחת השפיות

והוא,
עדיין חולם חלומות עליהם ביחד
כשבתוכו עדיין מאמין
שהעתיד לא כולו שחור
אולי זה לא נגמר
יום אחד היא עוד תחזור...