עדיה מור / יש שם משהיא..... |
היא קורעת לי את האוזניים
עוד מעט יתחילו לנטוף דם.
אולי עדיפה דומיה
על הפצצה.
אבל בדומיה האוזניים מתחדדות,
אפשר לשמוע את גלגלי הראש נעים,
אפשר לשמוע את הלב פועם חזק.
אני מנסה לשבור קירות בחבטות,
אבל החתכים מעמיקים,
עד העצם.
לפחות בבליל של דם הן לא יבשות,
לא יבשות ולא מתחככות אחת בשניה.
הכל לא מפסיק לזוז,
אבל בעצלות יגעה.
ורק אני מתנצלת,
על הטפשות. על הבורות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|