|
עיר וחומה לה
הלכנו לארך החפיר
חצינו את הדייק
עברנו את השער
ואנו כבר בעולם אחר
ברונזה נושקת לברזל
פרסי מפנה מקומו להלני
ימי רומא כורעים תחת הביזנט
ואחריהם האיסלמי הסלג'וקי והצלבן
השמש צרבה, הרוח חרצה
שיני הזמן נתנו אותותם
אך למתבונן היא יפה כתמיד
כפי שהייתה מאז ומעולם
כל שכבה שנחשפת
ולאור השמש ניגלת
מספרת, מעידה על סודך
מדוע ליגיונות נפלו שדודים לרגלך
ואני נדבך אחר נדבך
נבנה לקראתך
להיות ראוי
לאהבתך
צאר |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.