שוב חזרתי , אני שוב כאן בפינה השקטה שלי.
המקום הזה מסמל בשבילי המון.
הזכרונות , האנשים שהיו כאן , הפעמים הרבות שפקדתי את המקום לא
יכולות להמחק לעולם!
זאת הפינה השקטה שלי בעולם הרועש הזה.
למרות שרבות מההחלטות החשובות בחיי נפלו כאן,
את הפעם האחרונה אני לא אשכח.
הכל היה שקט מסביב , ממש דממה.
ואז עברה בראשי מחשבה,
הרי במקום הזה ממש גם המנכ"ל של החברה בה אני עובד וסגניו
נוהגים לשהות מדיי פעם, גם הם מן הסתם באים ומתבודדים עם
מחשבותיהם ועם מה שעובר עליהם במהלך היום. גם הם זקוקים
לתראפיה הזו .
אז מה לעזאזל שונה בינינו? מה ההבדלים? כולנו בני אדם שזקוקים
לאותו סוג של פורקן אחרי תלאות היום.
המחשבה על זה העסיקה אותי כל כך... ופתאום נזכרתי!! שיט!!
שכחתי לשלוח את הדו"ח החודשי למנכ"ל והוא עוד מעט הולך!
הורדתי את המיים,
וחזרתי לעבודה בריצה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.