אני לא מוצא שיר שמייצג את המצב שלי בצורה טובה.
קשה למצוא אחד שמדבר על חטא, על עונש, גמול, הבנה והפנמה.
אפילו התנ"ך הפסיק ברגע שזה הגיע לרמות כאלו של אקשן.
אז אני מתיישב ומנסה להירגע. לא להיתפס לשירים עצובים או שמחים
מידי.
הפשטות היא המורכבות של השטחיות. אחרת איך אפשר להסביר תפיסה
שמדברת על כל כך הרבה קסם במושגיים חסרי הגדרה?!
אז מנסים את הרגש, אבל מה זה רגש?! איך אפשר להסתמך על משהו
שלא מובן?! כל הדרכים שמובילות לרומא, מן הראוי שיובילו גם
להגיון, אל הראש. באיזשהו מקום כל אלה מתחברים לאבן קטנה
וצפופה.
הרגש מושפע מן ההיגיון. האמונה היא היבט של הגיון. אם נעשה
חטא, עונש בוא יבוא. לא בגלל שזה הגורל, או אולי מדובר בתורת
הגמול. זאת תגובה למעשה א' ומתפרשת כמעשה ב' שהוא העונש.
אז אפשר לקבל את זה כעונש, ככה חונכנו, אבל האם ניתן לקבל זאת
כמשהו אחר?! אפשר, אפשר, אפשר.