"אלוהים! איך שהזמן רץ..."
ואני יושב כאן מנסה לעצור מלכת.
תגיד "טעות" ואסכים אתך.
במבט סתום אנסה לקלוט רגע,
לחשוב עליו ולדעת שהכל נגמר.
חיוך ללא רצון.
ריצה אל תוך שום דבר.
ואתה עדיין מחפש משהו.
השמש, שעושה לי טוב כל בוקר, כל ערב,
השמש הזאת, תלויה ממעל ומגחכת.
צוחקת להתפעלות, לצעקה, שיוצאת מפיות אבודים:
"יופי יופי,  איזה יופי!!"
והשמש  יודעת.
הזמן הוא שלה, לא שלנו.
ואני יושב כאן למטה, מנסה לתפוס את הזמן.
מנסה לעצור.
מלכת.

(18/6/1983 ).