מהחדר הסמוך, מעבר לדלת הפתוחה למחצה, מגיעים קולות רחוקים של
סרט הוליבודי ישן, כנראה בשחור ולבן, מתוך טלוויזיה דלוקה.
גבר ואישה. סיפור אהבה.
בקומה למטה, מקדחה רוטטת קודחת חורים גדולים בקיר עיקש. ברחוב,
צרחות אמבולנסים ויללות ניידות המשטרה, ממהרים לפיצוץ שנשמע
לפני מספר דקות, והוא שוכב על  מיטת יחיד, פניו קרובים,
נוגעים לא נוגעים, אל הקיר הלבן, שמתחת לחלון. עיניו פקוחות.
הוא חושב על המידבר. עיניו נסגרות. הוא לא נרדם.
ומשם ממשיך כמו היה עף, מעל לואדיות והגבעות החשופות, יורד
קרוב קרוב לאדמה שומע רק את הרוח החרישית שעוברת בין הרגבים
מלטפת את פניו,  מעבירה בהם גרגירים של חול  ואבק  ושקט  שקט
.
עיניו נפקחות והוא נרדם.