יש לה ריח כזה. שלה.
כל הבית מריח ככה. לאן שלא תלך- בהול, בחדר השינה, במרפסת,
בסלון, במטבח.
יש ריח כזה. לא ריח של זקנה, לא ריח של צעירה מתגנדרת בבושם
חדש. לא כזה ריח.
תבוא אליה פעם, תריח.
תכנס למטבח. תסתכל על העגבניות שלה. אפילו לעגבניות שלה יש
ריח. עגבניות טריות, עגולות, צורה כמעט מושלמת. אפשר לצייר
אותן. עגבניות מהשוק, לא עגבניות של 5 שקל הקילו, ובכל זאת.
וכשהיא חותכת אותן, יש לה שיטה מיוחדת לחתוך. לא חוצה לחצי,
כמו כל האנשים. היא חותכת באלכסון. פולחת פלחים אדומים אדומים
לצלחת כחולה. אחר כך שמה פלפל שחור שהיא גורסת במקום.
אתה חייב לטעום מזה פעם.
הכי פשוט שאכלת- והכי טעים. אפשר להתאהב בה רק מלאכול את
העגבניות שלה. וכשהיא מסיימת להכין את הארוחה שלך,יש לה את
החיוך הכי יפה בעולם.
כמה קטנה, ככה חיוך רחב, מכל הלב. בדיוק כמו הריח, בדיוק כמו
העגבניות.
אחרי האוכל,כשתעשן סיגריה ,תסתכל עליה רגע. תראה איך היא שואפת
את הסיגריה, מוצצת ממנה כאילו זו השאיפה האחרונה של החיים שלה.
אפילו הנשיפות שלה מדודות. מחשבות את תנועות האוויר ומוציאות
סילון ארוך ומדויק, בדיוק לאן שרצתה.

תסתכל איך היא לבושה.
תמיד תראה אותה בג'ינס קטן, מבליט את ישבנה וחולצה לבנה, הדוקה
מעט .תלך לארון. אל תיגע. רק תסתכל.
שורות שורות של בגדים, מסודרים כחיילים, צבעים צבעים, כחול,
אדום, צהוב, שחור ולבן מונחים להם שם כפלטה גדולה שבא לקחת
ממנה ולצבוע את כל הקירות בגרפיטי פרטי.
הריח שלה גם שם. בארון. במיוחד שם.
אם תזכה להציץ  שם תוכל להריח אותה. משם זה בא, הריח. לדעתי.
אפשר שעות לשבת ולהסניף את הריח הזה, שבא מהארון. יותר טוב מכל
סם אחר, תאמין לי.
הייתי שוכב על המיטה ומחכה שהיא תבוא, רק להוריד ממנה את
הבגדים ולהריח.
החזה שלה עולה ויורד מעלי ואני רק מריח אותה, אתה קולט מה שאני
אומר לך?
ריח כזה לא מוצאים כל יום. איזה כל יום? לא מוצאים בכלל.
וכשהיא גומרת, בא לך למות על המיטה לידה.
כמה נשים הרחת בחיים שלך? כזאת לא הרחת, באחריות.

אתה תלך אחריה כמו כלב שמריח על הבעלים שלו כלב אחר. ככה תלך.
וכשהיא תסתכל על גברים אחרים, אתה תדע.
אתה תדע שהיא עוברת עכשיו בשדרה ושכולם מסובבים אחרי הריח שלה
את הראש.
אף אחד לא יודע למה זה, אבל אני אומר לך- זה הריח הזה.
וזה לא שיש לה בושם מיוחד, או שמפו חדש. זה ככה הגוף שלה.
עושה ריח כזה, שכל בנאדם ברחוב רוצה לגעת.

ואז תתאהב בה.
תתחיל לחפש את הריח שלה הזה, בכל מקום.
ואחרי שתשכב איתה, תחפש את הריח על עצמך, תתפלל שאולי נדבק בך
קצת.
אבל הריח שלה לא נדבק. הוא רק שלה.
אחר כך היא תעזוב אותך. מסומא ממראות וריחות, תשאר כמו ילד קטן
באמצע הרחוב, אחרי שאיבד את ידה של אימו ותוהה לאן ללכת. ככה.
בדיוק כמו שהיא חותכת את העגבניות שלה.
באלכסון.