אורי צציק / ליל נדודים |
והעץ מרשרש בעליו
ואותו הנודד תחת טלאי שמיכתו
מצטמרר עם חיוך על פניו
לילה של נדודים
ומנוחה ושלווה
ואוויר, באווירה של חלום
והשיר המזמר לו
לאור המדורה
וצליליו נישאים עד אור יום
מביט הוא באש הבוער בחום
ונוגס הוא בפת חרוכה
ציפור מזמרת לו את ניגונה
בעבור פירורי ארוחה
לילה של נדודים
ומנוחה ושלווה
ואוויר, באווירה של חלום
והשיר המזמר לו
לאור המדורה
וצליליו נישאים עד אור יום
ומחר שוב ינדוד אל מקום לא נודע
הנמצא אי שם במערב
הנודד הקשיש אז נרדם, לא יקיץ
וחיוך מתנוסס על פניו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|