הדס שטיימן / מה שהיה |
את האושר, התמימות, השמחה
וכעת נותר רק חלל ריק
וטעם מר בפה
בוכה.
בוכה על מה שהיה פעם.
בוכה על מה שנעלם.
לא מבינה מה קרה פה
איך נותרתי לבד בעולם.
כבר לא רוצה לדעת כלום
הפסיק להיות אכפת.
אין שאיפות, אין אהבות
מסתפקת במועט.
הכל ירד לביוב
נותר רק טעם מר
ואני עדיין בוכה
על מה שהיה
ונגמר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|