דניתסקי עכבישונת אהובונת פצפונת שלי
עכשיו אני בוהה בוורד עזובה אצלי על השידה
חושב עלייך ומת מפחד
להקיץ מן החלום

נזכר במה שהיה רק לפני עשרים וארבע שעות
בטעם העצום של החיבוק שלך
בחום גופך חסר הבטחון
במבט האדיר שלך...

כמו עיוור מאוהב בנשמתך
מפחד להתעורר מהחלום הזה שנקרא
את

אם רק היית יודעת על איזה נייר מכתב זה נכתב
אילו רק היית יכולה לעצמך לתאר
לדעת בשבילי מה זה אומר

ואני כמו זורק ונפטר
כמו מאשפה מחשבתית
מכל זכר ושמץ של זכר
של מישהי אשר פעם היכרתי

ועכשיו באה ריקנות
כבר כמה שעות שיש לי הרגשה רעה
כאילו שראיתי היום רוח רפאים
ובאמת כנראה שראיתי

ורד לשיערך
וקלמנטינה ניחוח פיך
אבל זה היה אתמול
והיום....?

אני כל כך
כל כך מפחד
מהלא גלוי השוכן בתוכך
זה שאת לא מוכנה לספר לי

לתוך הלבן לצעוד איתך
להביט במבט העצוב והמנותק הזה שלך כל הזמן
להמיס אותו באש
של אהבה

והנה אני מת מגעגועים אלייך ילדה

ואם היית רק רוצה
אם היתי איכשהו באמת יכול לדעת
ולא להרוס הכל עם חוסר בטחון

אבל אני המפגר כנראה

והורד היא רק ורד
וצליל של ניגון גיטרה
הוא רק צליל של גיטרה
ישמע נוגע בכל מקום

וחיבוק הוא רק חיבוק
וגם אותו עם הזמן אפשר להחליף

ורד היא רק ורד בסופו של דבר
כמו תליון מסתורי או סתם אבן טובה או רעה
והם בסופו של דבר רק סמלים
קלישאות תחליף למשהו שאין אומץ לאיש לתת כנראה

כמה שאני אוהב אותך היום
וגם זה רק ביטוי לא נשמע של הלב
וכל מה שאני רוצה זה להביט בך כל רגע
ולראות בעינייך את הנצח

תזכרי שבשנת אלפיים ארבעים וחמש אני אהיה
סוף סוף חופשי
ואם תרצי
ואני מתכוון מכל עומק תוכי
את מוזמנת
פשוט כל כך מוזמנת לעוף איתי


ינואר2001