נעצרתי מול גורד שחקים, הוא נראה כאילו הוא נוגע בשמיים.
נכנסתי לתוכו, היו שם מיליוני משרדים ומיליארדי אנשים מתרוצצים
לכל עבר.איך שנכנסתי בדק אותי שומר ואמר לי בקול מתנצל "את
יודעת איך זה בימים האלה, הביטחון...הביטחון...",חייכתי אליו
חיוך של 'לא נורא' והמשכתי הלאה לתוך הבניין שפתאום התרוקן מכל
האנשים שהתרוצצו בו והיה ריק לגמרי, כשסוף סוף ראיתי מישהו
שאלתי אותו איך אני מגיע למשרד 'שלו', האיש נראה נדהם מהשאלה
"של הבוס הגדול","כן"
עניתי "אהה,אז ככה, תפני פה שמאלה, תעלי במדרגות, תפני ימינה
תמשיכי ישר, עוד פעם ימינה ואז שמאלה ואז..." "יש דרך
קיצור?"קטעתי את רצף הדיבור שלו "את יכולה לעלות במעלית לקומה
113 חדר 13".אמרתי לו תודה, ונכנסתי למעלית.'מאה ואחת עשרה,
מאה ושתים עשרה,מאה ושלוש עשרה'ספרתי בלב, והנה דלת המעלית
נפתחת, אני יוצאת וסופרת 'חדר אחד עשר, חדר שנים עשר,חדר שלושה
עשר' הגעתי. אבל עכשיו אני מפחדת להיכנס, אני אוספת את מעט
האומץ שנשאר לי ודופקת בדלת, לא נשמעת תשובה, אני דופקת עוד
פעם, הפעם קול עבה עונה לי"כן, תיכנסי, חיכיתי לך מהבוקר". איך
הוא ידע שאני באה? ויותר חשוב למה הוא נשמע כאילו הוא מכיר
אותי?
הוא ישב על כיסא ענק(מעור שחור) עם הפנים אל הקיר."אםםם,תסלח
לי" גמגמתי, הוא הסתובב אליי, ואני הופתעתי הוא בכלל לא נראה
כמו שדמיינתי אותו.הוא היה איש זקן וקטן עם ראש ביצה קירח, אבל
העיניים שלו היו טובות, כך שכמה שלא ניסיתי לבחון את הכרס
הנשפכת שלו ואת הראש המקריח תמיד חזרתי לעיניים שחדרו אליי
ונתנו לי הרגשה שהאיש שמאחורי העיניים יודע כל פרט קטן על
החיים שלי.
הוא הזמין אותי לשבת, וככה דיברנו לנו, סתם שיחה, כאילו אין
ולא היה לנו בעיות בעולם. הוא שאל אותי איך בבית הספר, ואני
עניתי שלא רע, ועוד הוא שאל שאלות של 'מה נשמע?', 'מה
עניינים?', ו' מה שלומך?' שהתשובות אליהם תמיד זהות. אבל אז
כשכבר התחלנו לסיים את כוס השוקו הרביעית הוא שאל אותי"למה
באת?", ואני אמרתי שאני לא יודעת,
ש"קמתי בבוקר והחלטתי שהיום אני אלך להגיד לך הכל ועכשיו
כשהגעתי עליך נגמרו לי המילים.ובכלל"אמרתי לו, "אתה אמור לדעת
יותר טוב ממני למה באתי, אתה הרי אלוהים", והוא ענה לי"למה את
חושבת שזה כל כך מעניין אותי להתעסק בבעיות הקטנוניות שלך,
מאשר לשבת ולצפות ב'לחיי האהבה', אתמול בדיוק פספסתי פרק בגלל
שחכם אחד החליט ללכת ולהתפוצץ בבית קפה, ו אני אהבתי את הבית
קפה הזה,הם ידעו איך להכין שוקו טוב. אני יודע שבאת להתלונן על
כמה קשה לך שם למטה אבל לצערי אין לי פתרון להציע לך ולא לכל
5.9 מיליארד אנשים שבאו אליי רק אתמול בבקשה לתשובות.זה מה
שרצית לשאול אותי, לא?" הוא שאל כאשר הוא הבחין בהבעה של שעמום
על פניי "האמת היא" אמרתי, "שרק רציתי לדעת עם אפשר לקבל עוד
כוס שוקו".