איציק מזרחי / רגש |
הילה של תמימות פתאומית
עטפה רוב נוכחותך הגאה
את יומי הקוצף ביקשה להמית
וגעש וקצף הפכו מבוכה
כהר מבורך ניצבת למולי
ממנו ירדו וגלשו דמעותייך
ואופל רוחש שנסדק מקולי
ספג לתוכו את מימי מכאובייך
עת כלו שברי כוכב
ניצב גאה יומי המיוסר
ונפשי התועה תהלך לפניו
תבך בצילו את בכיה המוכר
מכירה שרעפיי כי לבך אליהם
ואני עוד סבוך בעצמי
תלקטי פרוריי אל לבך ההולם
וחכמתך תחוס על יומי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|