איציק מזרחי / סופות שבינינו |
בזמן שאני ממתין לבואך
ריח גשם עולה באפי
וריחו המשכר מתמזג ביופיך
כי יופיך הוא פראי וחורפי
ומזגך כה מתאים לעונת
זלעפות
כי אופיך כטיפות הגשם הרד
הפכפך וניפתל בדומה לטיפות
עת פושרות הן ועת הן ברד
ופלא אני שחורף אוהב
אף סופות מהנות את נפשי
מבקש שאביב את נפשך ישובב
מבלי שאותו מלבי תבקשי
את שואלת עצמך "מי לי
יביאנו
לולא אתה אשר עימדי"
ואינני יכול לתת התשובות
כי החורף הרי מקלטי
כך חוזר מתמשך מעגל
ואת נאבקת עם עצמך
ותקוות שבאות גל אחר גל
מתנפצות אל מול עולמך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|