אמיר שיינר / פתיחה קובנית |
אני ומוצר נוסף מסדרת הבורגנות החדשה של כתר פלסטיק,
מתמזגים לגוש רפלקטיבי אחוד על המרפסת.
חבורה של זקנים מאיזה אי טרופי שאף פעם לא הייתי בו מתנגנת
רחוק
על אהבות לא מוגשמות ושנים שחלפו מהר כל-כך, מהר מדי.
ואני עדיין צעיר, עוד לא אספתי את הזיכרונות עליהם אתרפק,
אז איפה כל האושר והחיות והשמחה בשביל שאזכר בהן ?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|