איציק מזרחי / עמל מבורך |
את עוצרת למעני מלכת
כשקצה נפשי מן העול
את עליי הנושרים בשלכת
אוספת אחד לאחד מן החול
מלטפת נפשך וידך הרכה
את יומי הסבוך,העבות
ונפשך הקטנה תאסוף מועקה
תיצב נשמתי ותפקח לבאות
הילת קרני אורך מתירה
את סבך ענפיי הקמלים
מרווה צמא שורשיהם ומעירה
את גזעי העיף מהחזק העלים
ומר היאוש שהכרת זה מכבר
לא שיבר את לוחות לבך
וזכרונות מיער אפל שנקצר
לא גדעו את ענפי נשמתך
וענפיי שוב כבדים אך הפעם
לא מכבדן של פירות הבוסר
כי מריח פריחה ומטעם
עמלך המבורך שנתן את האושר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|