דיאנה שניידרמן / מילואים |
נרדם הילד, הגוזל הרך...
תשן, חמודי. גשם, ערפל -
ואבא שוב למילואים הלך
כבר לא צעיר, אך נשק שוב נושא
ושוב לובש מדים בצבע זית
מצית סיגריה וחושב על שה,
שמחכה בעריסה בבית
וכך כל דור - אב שחושב על בן
ומתפלל החרש בחשיכה:
"מתוק שלי, קטנצ'יק, מי יתן -
כבר לא תלך, כמו אבא, לצבא"...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|