|
שברים את שולחת
קרני אור זוהרות
שוכבת בשמש
חשופה להכל.
ידיים מושיטה למרום
בנסיון לתפוס חלום
את לא זזה
ויודעת שיגיע היום.
בקרוב את תעופי
תעזבי את העץ
תראי דברים שלא ראית מעודך.
את תחושי ותחווי
ותחיי באמת
ציורים שאיירת רק אתמול במחברתך. |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.