אני יכולה לראות אותו עדיין לפעמים, את השביל למקום אחר. הייתי
רוצה להכיר אותו- את הדרך שלו בעל פה, לדעת לאן הוא מוביל, אבל
הוא תמיד בורח, עוזב אותי תוהה.
פעם אחת הוא מצא אותי כשהייתי בדרך למקום ש"צריך", לא עמדתי
בפיתוי , והתחלתי ללכת. הוא עזב אותי קצת אחרי ההתחלה, חושבת
ומבולבלת באיזה גן ציבורי. ופעם אחת חיפשתי אותו, הלכתי שעות,
שונאת ומיואשת, עצובה ועייפה, אבל הגעתי בדיוק למקום שממנו
יצאתי אל השביל.
אף פעם לא ראיתי את המקום האחר שאליו מוביל השביל, אולי כי אין
מקום כזה בכלל? אולי כבר הגעתי, ולא שמתי לב? אולי אני בכלל לא
רוצה מקום אחר, אלא דבר אחר?
ואולי, אולי אני רוצה רק את השביל...?



26.1.2002