בחוץ היא צוחקת, בחוץ, היא יפה,
בפנים היא בוכה, בפנים, היא יפיפיה.
רק אני, רק אני קורא... רק אני מבין, רק אני יודע, קורא את
תלאותיך, מבין את חייך, מביט, מביט בך, ופשוט יודע, יודע את
סבלך.
מאז אותו יום שהלכת לי, ולא חזרת, לא עצמך, לא את.
גאולה ממתינה, פה, מעבר לפינה, ממתינה ומחכה, רק שתבואי, תבואי
לבקשה... בקשי ותקבלי, חיים נפלאים עולם ומלואו.
אבל את, את בשלך, נלחמת בשדים, נלחמת, ולא מבקשת עזרה, נלחמת
ואני מנסה, מנסה לעזור, ואת... את בשלך, נלחמת לבדך.
חיים שלמים אתן בעבורה, בעבור הגאולה, גאולה, שלך, בשבילך.
מביט בך בדמדומים, קורא את תווי פניך, מביט בך זועקת ונלחמת.
מביט, אך איני יכול לעזור, רק עוד קצת, ממתין שתסכימי, תסכימי
שאעזור, תסכימי שאכנס לתוך ליבך ואשחרר מן השדים.
גאולה ממתינה, פה, מעבר לפינה, ממתינה ומחכה, רק שתבואי, תבואי
לבקשה... בקשי ותקבלי, חיים נפלאים עולם ומלואו.
אבל את, את בשלך, נלחמת בשדים, נלחמת, ולא מבקשת עזרה,
נלחמת ואני מביט, מביט בך, מביט וחושב אולי אוכל לעזור,
אולי...
אם בכלל...
מפחד לאבד, מפחד מן השדים, מפחד ממך, מפחד.
רוצה להפיח בך רוח חיים, רוצה, רוצה ומפחד, מפחד שהשדים יקחוך
שוב, ולא אראך יותר, כמו אז... כמו פעם... כשהלכת.
אז אני פה ממתין, פה, מעבר לפינה, ממתין ומחכה, רק שתבואי,
תבואי ותבקשי... תבקשי ואעזור...
אבל את, את בשלך, נלחמת בשדים, נלחמת, ולא מבקשת עזרה, נלחמת
ואני רק יכול להביט, להביט בך נלחמת, נלחמת וסובלת.
נלחמת וסובלת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.