שוב אני מחכה, גוונים של צהוב ואדום צובעים את השמיים,
האפלה יורדת אל קו האופק, עוד יום עבר, אני מחכה,
שעות, ימים, כלום לא קורה.

יום, יומיים, וההמתנה כואבת, אולי אחר?
אולי לא אוהבת?

מאמין עד עומק נשמתי, מרגיש אותך כאן, ממש לידי,
מקשיב לדברייך, מהדהדים בראשי, יצירה עוברת, עוד ועוד יצירות,
ממשיך לחכות, אחכה ככל שידרש, עוד חודש, עוד שנה, בסוף ניפגש.

ושוב השחור מסתובב לי בראש, מערפל מחשבות, האמונה מכאיבה,
הקולות, הצלילים, צורות וצבעים, הכל מתערבב, הופך לכדור קטן,
כדור של אור, בוהק, לבן, מבריק.

כדור של חלום, כדור של תקווה, כדור של אהבה,
שדולק כמו נור, נור באפלה, נור שנשלך אלי מלמעלה, נור מהאל,
הנור שלי, נורי אל.