"אתה יודע שאני שונאת שמעשנים לידי" אמרתי, מעלה קצת את הקול,
שישמע. שיבין את הרמז העבה. הוא התקרב אליי וחיבק אותי בידו.
לאט לאט אני מרגישה את עשן הסיגריה נכנס לי לריאות ומחזיר אותי
כמה חודשים אחורה, לתקופה אחרת לגמרי. אבל עם אותו צורך
אובססיבי בליאור. אני מחייכת לליאור חיוך שאומר
ידעתי-שתעשה-את-זה, והוא מחייך בחזרה. "כאילו שאני לא מכירה
אותך". "כאילו".

כמעט חמישה חודשים עברו מערב הסילבסטר, ומהפעם האחרונה שראיתי
אותו. הוא השתנה קצת, גבה, או שהשיער שלו ארך, או שתווי פניו
התבגרו. לא יכולתי להצביע על מה שהשתנה בו. היופי של ליאור
תמיד היה שנוי במחלוקת. גם ביני ובין עצמי. יופי שורט, אכזרי.
חיוך שמעבר לאפקט ההמסה גם שורף וחותך, חיוך אסור.

נחנקתי מהסיגריה שלו, והלכתי לפתוח את החלון, באמצע הדרך ליאור
תפס אותי במותניי והשכיב אותי על המיטה, רוכן מעליי קמעה,
ומכבה את הסיגריה על המאפרה שמאחוריי, הריח שלו משכר אותי,
ואני צוחקת. הוא מחייך לצחוקי, וכשהוא מסיים עם הסיגריה, במקום
לחזור למקומו, הוא מסתכל עליי, ומשעין את משקלו על גופי. אני
ממשיכה לצחוק והוא מסיט את שערי, ברצינות מפליאה. הרצינות שלו
מעבירה רטט עמוק בגופי וצחוקי שוכך. הוא בוהה בעיניי. "שום דבר
לא השתנה", אמרתי, מזהירה אותו. הוא חייך. החיוך שאומר
זה-ממש-לא-מזיז-לי. הוא מנשק אותי, נשיקה חזקה ובוטה. הלשון
שלו מגלה שוב את הלשון שלי, לא מתפשרת, ותובעת את מקומה הראוי
בפה שלי. המקום ששייך לה מהרגע שראיתי אותו. הוא מפסיק לרגע,
מקנח בנשיכה קטנה בשפה התחתונה, מסתכל בעיניי. אני מהופנטת
לעיניים החומות והגדולות שלו, והוא מושך אותי קצת מעל יותר
במיטה, למקום יותר נוח. אנחנו שכובים אחד ליד השני, והוא
מחייך. מחליק את ידיו במורד בטני, לא מתעכב. עולה שוב אצבע אחר
אצבע, מטייל עם אצבעותיו על הגוף שלי, שורט טיפה את צווארי,
אוחז בשערי. "ליאור, אני..." מנסה לומר משהו, על גבולות
ומגבלותינו בטיולים שאינם ידניים, אך הוא לא נותן לי לסיים,
ומנשק אותי שוב. כל כך חזק ומלא בתשוקה, ששכחתי כבר מה
התכוונתי לומר, לא שזה עניין אותו. הראש שלי כרגע חסר מחשבות,
רק הרגשות שלי כלפי ליאור, ההנאה שהוא גורם לי, ממלאות אותי
לגמרי. הלשון שלו שוב תובעת את מקומה בעוד ידיו חומקות לכיוון
חזי שמתחת לחולצה. מגלות אותי חשופה לגמרי, ממששות את הפטמה
הזקורה, צובטות קצת, מרימות את העור מהן, ומחזירות. בפעולות
מהירות ליאור מוריד את החולצה ממני, ממשיך לנשק אותי בחוזקה,
ולאט יורד ומנשק אותי בסנטר, בצוואר, בכתפיים, בשדיים. הוא
מנשק אותן בתחילה, מוצץ אותן בהנאה, בעודי מוציאה מספר קולות
הנאה חלושים, ואז נוגס בהן, נושך אותן. הוא ממשיך לרדת, מנשק
את עורי החשוף, בעוד ידיו מלטפות את כולי. הוא מגיע למכנסיי
ומנשק אותי, בקו שבין המכנס לגוף. מעביר את אצבעותיו על התפר,
על הרוכסן, על הכפתור. הוא מסתכל עליי, רואה את מבטי המתחנן,
ופותח אותו. הוא רציני לגמרי, ופותח גם את הרוכסן, הוא מוריד
ממני את המכנס לגמרי, משאיר תחתון רטוב, וחוזר למקומו לידי.
מנשק שוב את שפתיי, מחדיר את לשונו, באיטיות אך בחוזקה, אל פי.
ידו מגששת ומוצאת את ידי, הוא אוחז בה בחוזקה, ומושך אותה
לכיוון התחתונים שלי. אני מנתקת את שפתיי ממנו, בפליאה, הוא רק
מחייך לכיווני. כמובן, ליאור תמיד יודע מה הוא רוצה. "תמיד
אמרת לי שאני לא אוריד ממך את התחתונים", הוא אמר. היד שלו
עדיין מחזיקה בידי, מתחת לתחתון. הוא הפך את היד שלו, עוזב את
ידי לטובת המשולש הרטוב שלי. ואני בעצמי הורדתי את תחתוניי,
בעוד אצבעותיו מלטפות את עורי הלח. הוא דוחף שתי אצבעות לתוכי
ואני מחניקה אנקת כאב קטנה. הוא דוחף יותר חזק את אצבעותיו,
יותר חזק ויותר חזק, ואז, מוציא אותם, אני לא מספיקה להסתכל
עליו בתחינה והוא כבר מחזיר אותן שוב, יותר חזק ממקודם. מוציא
ומכניס, דוחף ומכאיב ללא התחשבות. הוא ממשיך במלאכת היד, ותוך
כדי יורד גם עם כל הגוף, ומתחיל ללקק מסביב לאצבעותיו את הכוס
שלי. ההנאה כל כך עילאית, הגוף שלי מתמכר להרגשה, הזמן נעצר
ואני חושבת שאם אני איהנה רק עוד טיפה הגוף שלי יתפוצץ. מה שלא
כל כך רחוק מהאמת. השרירים שלי הולכים ומתכווצים סביב אצבעותיו
של ליאור, ואני תופסת בשיערו ומצמידה אותו יותר אליי, לא נותנת
לו מקום לזוז, ואז גומרת בהרגשה הכי מדהימה שיש, זרמי עונג
עוברים בגופי ומתרכזים באזור אחד... הוא ממשיך ללקק לאט לאט,
מוציא את האצבעות ממני ומלקק אותן, ועולה מעליי. מנשק אותי,
אני טועמת אותו עם טעם הרטיבות שלי. הוא מחייך באמצע הנשיקה
ואני שוב צוחקת עליו. "כמו ילד קטן" לוחשת לו. ידיי מגששות
לחולצתו ומורידות אותה ממנו, עוברת לאבזם של החגורה, למכנס,
מקלפת את המכנס ממנו במשיכה אחת. הוא אוחז במותניי והופך אותי
מעליו. אני מנשקת אותו, יורדת לפטמתו, מוצצת אותה. צובטת אותו
באצבעותיי, שורטת בציפורניים. ואז יורדת לאברו התפוח, מלא בדם,
בתחילה מנשקת אותו, מכניסה אותו לפה, כמעט בביישנות, ואז לאט
לאט יותר ויותר, נעה פנימה והחוצה, מלקקת את הזין לכל אורכו,
ואוחזת בביצים בידיי, משחקת איתם. ליאור מתחיל לגנוח מהנאה,
עובדה שגרמה לי רק לרצות לגרום לו יותר ליהנות, וגם גירתה אותי
בצורה אלוהית. המשכתי עם הידיים, והפה, מכניסה ומוציאה את
הזין, מעלה ומורידה, ושתי ידיו של ליאור מחזיקות בראשי ומניעות
אותי קדימה ואחורה, בקצב איטי. "אל תפסיקי..." ליאור לחש, ולי
בכלל לא היו כוונות כאלה. ליאור נאנח ונאנק והזין שלו התקשה
עוד יותר, הביצים התכווצו והוא גמר לי בפה בפעם הראשונה. בלעתי
את השפיך, נהנית מלהרגיש את ליאור כל כך קרוב. ליאור החזיק
אותי בשיער, העלה אותי על בטנו, הוא היה סמוק לגמרי. הוא חייך
ונשק לי נשיקה רעבתנית וחזקה. הוא המשיך לחבק אותי ככה על בטנו
ואז קם בהחלטיות.

"תשמעי, אני יודע שאת שונאת ודברים, אבל אני ממש חייב סיגריה",
צחקתי עליו, "יודע מה, תביא אחת גם לי".