על נהר האספלט
של תל אביב
עגנה מתנודדת
מפרשיה פתוחים לאופק.
ירכתיה חשופות,  
מלאות מילמול,  
חייכה לאדוות הבנזין
בפנים נטולות כל דופק.

הפלגה מקומית
בחמישים שקלים -
אוחז פיראט שוטה במשוטיה
מותח חבלים
ממלמל הבלים -  
מלא באון
עולה על שרטון
וצולל מעולף לרגליה.

עששית ניצתה על סיפון פיה -
ספגה בלאט את מליחות מחשכיו,
זו רק אוניה
כבר לא מתרגשת  
הפיראט הבא מטפס
לגשת.

הפלגה מקומית
בחמישים שקלים -
אוחז פיראט אחר במשוטיה
מותח חבלים
ממלמל הבלים
מלא באון
עולה על שרטון
וצולל מעולף לרגליה.

(רפי צור, 25/11/01)