|
פעם אהבה אחת
פיזרה את חלקי למרחביה -
ליבי עודנו מזכיר.
מזרח נפשי -
מחגורת שק,
וכאבי קנה לו מפטיר.
בדמותנו בצלמך -
היו רמשיות כאביי
מרורה של דמותך,
גחליי לחשו "אהבה"
רמציי נאחזו בזיכרך.
מגלול תחושותי
יוצא אליך ושב -
כאוד עשן.
אוגף ונבלם
בוש ונכלם
חפץ שוב לאהוב
להפסיק ולכאוב.
בדמותנו בצלמך
נותר לימלום אהבתנו
מנותץ וזנוח.
אדמת בעל
שאין בה אל
חלקה של זיכרון שכוח.
(רפי צור, 28/11/01) |
|
|
"אדוני, הצלחתי
להחזיר שני
ריבועים נקיים
יחסית... לא,
לא, השאר לא
שמישים. לא
שמישים, נו, אני
אומר לך! מה זאת
אומרת? אם אני
רוצה את הפיקדון
חזרה, אני צריך
לשאת בתשלום על
הטכנאי של
'עלילי' שבא
לבדוק אם הם
ניתנים למיחז...
אולי תגיד לי
אתה מי שמע על
פיקדון בעלות
הנייר עצמו?!"
הנוחיות של אתר
החרמון בתנופה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.