עיניה היו גדולות ועירניות, שיערה נמשח בקוקו לאחור, פלאטה
תיכוניסטית על שיניה, חולצתה ההדוקה האצילה את שדיה המתפתחים
וחשפה בטן בתולית.
ג'ינס ליוויס עטף את גיזרתה המושלמת ונעלי ניו באלאנס מהמודל
האחרון, חתמו בגאון את נעריותה.
איזו ילדה יפה, ילדה מפותחת וגם מתפתחת בת 15.
וואו איזה יופי, איזה מראה אילו שדיים, בדמיוני המפשיט שדיה
המתפתחים תפחו אל מול עיני תוך כדי שאני מתבוסס בתשוקתי אליה.
שוחחתי איתה על הא ועל דה, שמעתי ממנה מספר בדיחות שגם בתנאים
אובייקטיבים, לא היו מצחיקות אותי, דבר שהגביר את המבוכה וחשף
במשהוא את המתח המיני ...
התקשרה להוריה וביקשה שיבואו לאסוף אותה, למורת רוחה לא היו
זמינים...
הצעתי את שירותי האדיבים, בניסיון לנשום אותה בתוך המכונית,
להתעטף בהורמונים שזרחו מגופה ולערבב אותם בשלי, עלינו לג'יפ
המפואר, נעלנו את הדלתות  ובשנינותי היעילה החלפתי את המבוכה
בשיחה קולחת...
ממש כבדרך אגב (ממש...), שאלתי לעצתה אודות מקום טוב לאכול
והיא כמקומית , מיהרה להציע את אחד מבתי הקפה הידועים, הצגתי
במבוכה את יכולת ההתמצאות הבינונית שלי ובקשתי שתתלווה אלי ,
היא חייכה ונסחפה אל התענוג שבנוכחותי המעניינת, התענגה על
מימדי האגו החדשים שלה, שהתבסס על מחמאות אין ספור מבית היוצר
של יצרי.
אכלתי את העוגה תוך כדי נסיעה ולגמתי גם קפה, תוך שאני מחזיר
את הכוס החמה אל ההתקן הג'יפי המיוחד...
ידעתי שהיא תציע שנעצור בצד, בתירוץ זהירות בדרכים, כשהסיבה
האמיתית הוא ניסיונה להרחיק את שעת הפרידה שלנו.
שלושים מטר מדרישתה, עצרתי את הרכב המוצלח מתחת לפנס רחוב
מושבת ונהניתי מאי של חושך פותח אפשרויות.
מעבר ליתרון הברור, חושך תורם לאוירה אינטימית ופתוחה יותר,
הוא מחסל מבוכות  ומגביר את הביטחון העצמי בהסתירו את מה
שבעיננו אינו מושלם במראנו, למרות שהיא בעיני נחשבה
מושלמת...
הרמתי את ה"האנדברקס" ופלטתי אנחת סיפוק, מהאפשרויות שנפתחו
לפני (כביכול אלה המקלות על אכילת העוגה, ושקיקת הקפה
המצויין...)...
שפת גופה פנתה אלי, בחשש מה...
וגם אני הפניתי את שלי בעדינות...
חייכתי ושוחחתי על נושאים פתוחים וקלים לתקשור, כשכל העת אני
קשוב לשפת גופה הנפתח...
ואז העזתי...
"את מאוד יפה- את יודעת"
"זה ישמע לך מוזר" (וגם לכם ... אני יודע...-אבל זה אמיתי)
" יש משהו מאוד חמוד בפלאטה שלך"
היא הסמיקה והתקרבה אלי (לפחות רוחנית אבל גם אולי בזווית
ישיבתה)
"נו באמת ,עשה לי טובה"
" לא- בחיי" (נשבעתי) תמיד נמשכתי לפלאטות (עד כמה שזה נשמע
מופלץ יש משהו אשכנזי פולני, מטפח בפלאטה, זה מסמל משהו, או לא
יודע..)" בחיי זה חמוד לך, בחיי"
"תודה ", הודתה במבוכה והמשיכה להסמיק מהתרגשות אפילו מינית,
כאילו הושפעה מהחום שהכה בג'יפ המטרטר ביעילות מרטיטה משהו...
תמיד תהיתי איך זה לנשק מישהי עם פלטה... גלשתי עם ידי אל ידה
ועטפתי אותה בחום, קירבתי את פי ובזהירות מתחשבת, (גם בלשוני
המאויימת ע"י הברזלים שלא ידעה מעולם...) נגעה לשוני בלשונה,
וטעמה טעם מתוק מנשוא...
ממממ...תענוג, כמו פרי מתבשל בשיא מתיקותו,  התענגה
מהסיטואציה, ליטפתי את לחייה, חפרתי בשיערה, וידעתי את אחורי
אוזניה ועורפה...
היתה סקרנית...
ועולם נפתח לפניה...
ראשונה גלשה עם ידה על מפשעתי ובקשה לפתוח את חגורתי...  
עזרתי לה, היא נבהלה מהרטיבות שאפפה את תחתוני ונסוגה משהוא,
הגנבתי את ידי, אל תוך חזייתה, הנערית, ונגעתי בשדיה המוצקים
והיפייפיים, תענוג שתבע המיית סיפוק מפי המתפנק, המשכנו להתנשק
בתשוקה גואה, וידענו את מפשעתו של זה את זו, עד לסיפוק...
אהבתי אותה, פשוט אהבתי אותה , את בת החמש עשרה בקושי...
והעשרתי את אופקי הנאותיה...
גם לאחרי הפורקן המשכתי לנשקה וללטפה, לנשקק את לחייה  ולהחמיא
למתיקותה, לא מתוך התחשבות, כי אם מתוך צורך, לאמר את אשר על
ליבי...
הסעתי אותה הביתה, עצרתי מרחק בטחון מחצר ממלכת הוריה, נשקה לי
ללחיי, חייכה  והלכה למחברותיה.
אהבתי אותה.