הלילה, כבכל הלילות, ארדם מול הטלוויזיה.
השלט יוטבע בשיפוליה האינסופיים של השמיכה החורפית,
ואני אחפש אותו בשקיקה, כמו כלב רועים את הכבשים התועות.
ושאמצא אותו לבסוף, אשתלט על המרקע
באגרסיביות הטיפוסית לבני מיני,
ואדע שרק דבר אחד כאן תעה והלך לאיבוד,
מופצץ בקולאז' העשבים הפורחים,
מוקסם מהקולות והשלווה המהבהבת.
טובע בתוך חלום שלא על ידי הוא נחלם.
שוב מתחיל שבוע חדש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.