אם תקשיבי בשקט, ברטט, להד,
אם תניחי לשקט לנוס אל המת.
על ציפורן הברוש עפיפון מרקד,
ובתריס מתדפקים השוחט והשד.
אם תקשיבי בשקט, אם בחדר יט הס,
אם צריחת העורב אל גופך תתכנס.
שוב הלילה פוסע חיגר וסרעף,
והברוש נד בלי צל, שם השד מיילל.
את בי בוהקת במבט השואל:
שם רוטנים השדרות, כאן רוקדים הנרות.
על שולחן נח אגס, המצע רך וגס,
ובזיק של מבט לי הצתת אור פנס.
על תורן הברוש שוב דלוי הירח,
השד נס לנום, הו, שוחט מבדח.
הליל התעשת ונשא על כפיים
עורבים השולחים עפיפון לשמים.
ובתריס מנקרות הטיפות מן הרוח,
הליל מנתר מן החדר הער.
זה השקט שלך שגער כמפוח
ברצון הכושל לחייך אל הנר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.