|
מוסיף עוד זרדים למדורה
כמו מלבה את האש
שגוברת על הנשמה
עוד זרג מתעבה של נער
מחובר לגוף של אדם מבוגר
מתחכך בצווארה החלקלק של אשת האימה
הצועדת אל תוך האש
לא רועדת מהשתיקה
כורכת אצבעותיה סביב לגופו
של התינוק המונח בחיקה
מפחדת מהעתיד וגם מהחברה
אך לא ממה שהיה זה עתה. |
|
|
אמא! אמאאא!
בחייאת! תגידי
לי שזה לא
נכון!
אני מתחיל
להצהיב!
אפרוח ורוד
בהיסטריה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.