|
מוסיף עוד זרדים למדורה
כמו מלבה את האש
שגוברת על הנשמה
עוד זרג מתעבה של נער
מחובר לגוף של אדם מבוגר
מתחכך בצווארה החלקלק של אשת האימה
הצועדת אל תוך האש
לא רועדת מהשתיקה
כורכת אצבעותיה סביב לגופו
של התינוק המונח בחיקה
מפחדת מהעתיד וגם מהחברה
אך לא ממה שהיה זה עתה. |
|
|
צ'מעי, כשאני
מתעצבנת על החבר
שלי, אני לועסת
מסטיק ומדביקה
אותו מאחורי
השיניים
הקידמיות.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.