[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איש אחד
/
היום שבו אלוהים מת

היום שבו אלוהים מת היה סתם עוד יום שטוף שמש בחלקים של העולם
וגשום בחלקים אחרים.

הכל קרה מאוד מהר , ועוד לפני שמישהו הספיק להגיד כריסטופר
קולומבוס , כבר נגמרה השיבעה וכולם חזרו לחיים הרגילים שלהם.
היו כאלה שרק באו להלוויה , היו כאלה שהמשיכו לבוא לאזכרות ,
והיו כאלה שבכו משך כל החיים שלהם , אבל בסופו של דבר רוב
האנשים לא ממש התרגשו מזה לאורך זמן.
לעולם יש דינמיקה משלו , והחיים , שהם בדרך כלל לא ממש קלים ,
נוטים להשכיח ולכסות הכל.

והזמן עבר לו , וכל מי שבאמת הכיר אותו כבר מת , ונשארו רק
הסיפורים , והזיכרונות שעברו מדור לדור. ואחרי שעבר עוד קצת
זמן , אנשים כבר התחילו להמציא אותו מחדש , ועשו ממנו  אגדה ,
והנכדים של הנכדים שלהם כבר חיו את האגדה , ואז אנשים התחילו
בכלל לשכוח מזה שהוא מת.

אבל לא על זה רציתי לספר לכם. רציתי לספר לכם על היום שבו
אלוהים מת.
האמת היא שאני לא אוכל לספר את זה בצורה באמת אובייקטיבית כי
כבר עבר המון זמן , ואני זוכר ממנו רק את הדברים הטובים. אז
אני אקדים ואומר שעברו בינינו לא מעט חתולים שחורים , ורבנו לא
מעט אני והוא. אבל בשורה התחתונה הוא באמת היה תותח. גם יפה ,
גם טוב , גם מבריק. הוא המציא את האהבה , ואת המוסיקה , וכל
הזמן ניסה רק לשפר ולהוסיף דברים טובים. צריך להבין שלא היתה
לו עבודה קלה , והוא היה צריך לעשות הכל לבד בלי עזרה מאף אחד
ובגלל זה גם המון פעמים התפקששו לו דברים , אבל בסופו של דבר
תמיד היתה לו כוונה טובה וכוונות טובות היו מצרך נדיר אפילו
בימים ההם.
אז בכל אופן , באותו יום , בבוקר , באתי לבקר אותו , הוא היה
חולה כבר לא מעט זמן ושכב במיטה תשוש ובקושי דיבר.
התיישבתי לידו והוא הסתכל עלי בעיניים עצובות ואמר לי שזהו זה
, אחרי התלבטויות קשות הוא החליט לעזוב אותנו. ואני הסתכלתי
עליו בהלם מוחלט והתחלתי לבכות.
הוא שיפר קצת מיקום על המיטה והזדקף. הסתכל לי לתוך העיניים
ואמר לי לא לדאוג. הוא באמת היה בטוח שנוכל להסתדר גם בלעדיו ,
אחרת הוא לא היה עוזב אותנו ככה. אבל אני ידעתי בדיוק מה הולך
לקרות. נתתי לו נשיקה על המצח חיבקתי אותו חזק בפעם האחרונה
והלכתי.

בצהריים כבר כל העולם ידע. ומשם הכל כבר היסטוריה.
בשורה התחתונה , היום שבו אלוהים מת היה סתם עוד יום בחיים.
כולנו הצלחנו להדחיק את המוות שלו מאוד מהר. כמו שאמרתי ,
לחיים יש דינמיקה משלהם והם לא נותנים לך לחיות את העצב יותר
מדי זמן. באותו יום אחרי ההלוויה הלכתי לים לראות את השקיעה.
והיא נראתה בדיוק כמו שהיא נראתה לפני כן , ובדיוק כמו שהיא
נראית עכשיו.

מאז , בערך פעם בשנה , אני  יושב מול השקיעה וחושב עליו. בסופו
של דבר אני אפילו קצת כועס עליו שהוא עזב אותנו ככה. היתה לו
עוד הרבה עבודה. אני יודע שזה לא קל להיות אלוהים , באמת שלא
הייתי רוצה לעשות תפקיד כזה בעצמי , אבל בסך הכל , אם אתה כבר
לוקח על עצמך תפקיד כזה אתה לא יכול לעזוב באמצע , בלי מחליף.

אז לכל האנשים שחושבים שהוא עדיין נמצא שם למעלה ומטפל בהכל ,
אתם טועים טעות מרה. אם הוא היה חי הכל היה נראה אחרת עכשיו ,
הוא לא היה נותן לנו לסבול ללא סיבה , ובטח שלא היה מסתתר , זה
לא מתאים לו להסתתר. וכל אלה שמפיצים את זה שהוא שם למעלה בסך
הכל מוציאים אותו די חרא.
ומי שלא מאמין שהוא היה קיים , או מאמין במה שאתם מכנים
"היגיון" , אני מציע לו לתת לעצמו להתאהב , או לשמוע שיר שהוא
באמת אוהב , כי מוסיקה ואהבה הגיוניים בדיוק כמוהו - הוא המציא
אותם.

אלוהים מת. זה קרה לפני יותר מדי זמן , וכולם כבר הספיקו
לשכוח.
אז באתי לספר לכם בדיוק מה קרה ביום שבו אלוהים מת. אני הייתי
שם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם , היו
מציירים
על כדורי
האקסטזי כתרים ,
יהלומים , כאלה
דברים.

היום?
כיתובית מעפנה.









"משרד הבריאות
קובע שהידלקות
מזיקה לבריאות"


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/5/02 6:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איש אחד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה