הלית לאנג / האוזן של ואן גוך |
באת אלי,
כמו ציור של דגה,
כמו חלום
כמו משאלה.
אני שרועה על רצפה קרה
מביטה בהבל צעדיך זוהר בחשכה
אולי זו דעתי שהשתבשה
ואן גוך מביט בי מהקירות,
"חסרה לי אוזן, רוצה לראות?"
עוד אידיוט שהקריב קורבנות
אולי תהיי לי לזונה,
אכרות לך אוזן
ולי אונה
הו, אהבה,
האם תמצאי אותי אי פעם ראויה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|