|
ההנאות הקטנות של החיים מרושלות.
כמו פרוסת לחם טרי שנחתכה בעקמומיות,
או תלתל מבולבל על מצח זר ומושך,
או אגל מים קרים שמתעבה ביום חם ולח על בקבוק מקומר
ומחליק במורד היד הלופתת אותו על העור הלוהט.
הן פטיפורים זולים שילד קטן (או גדול) לוקח בהיחבא מקופסה
בחנות.
המוכרים לא יודעים, כמה יקרה הגניבה וטעמה הוא מתוק -
לאין שיעור יותר מטעמו של הממתק שהחליף בעלות.
כך, איש לא ידע מה הן ההנאות הקטנות של החיים שלי -
ואיש לא יגנוב. |
|
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.