אמיר שיינר / איקונוקלסט |
אנו נכנסים אל תוך הקתדרלות שבנינו,
קשתות של רגישות ועיטורים של הומור וחמלה מסביב.
מתעלסים על המזבח,
מכבים בנשימה כבדה את הנרות.
פרסקו של בשר מתערב בבשר
בבשר מצטייר ומטיל צלליו על הקירות הגבוהים.
אחר ננפץ את הכל,
כפורעים בליל ננתץ ונשבור וליבנו החשוף יפצע ויחתך,
אך יגליד מהר יותר מפעם לפעם ופיסות מצולקות
נשארות למזכרת לנזירות שבאות,
למשש ולצחוק,
למשש ולבכות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|