ברגעים הקצרים מאד, שבהם אני עדיין מבין מה קורה לי,
רוח חמה נושבת בפני ממישורים מוזהבים ועוטפת אותי בחומה.
ענן של אופוריה בטוחה בעצמה אופף הכל,
בחורה שחומה עם שמלת כתפיות שחורה ומאובקת בקצה האופק.
עור חם ומיוזע בכפרים העתיקים של איבריה,
והשיער הארוך שלה רך וארוך.
היא כ"כ שקטה וחושנית וחסרת תחכום אלגנטי
ואני מוקסם מהזרות הזו שנכפתה עלי, טובע בים השיבולים
האינסופי,
רץ אליה הוזה, אחוז טירוף, מבלי להתקרב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.