(נכתב בשיתוף עם צוף כחול)
דמדומים של בוקר שחור
עננים בגובה נמוך צובעים את השמיים
מניקים דמעות מעורפלות בשיכחה צורבת
את שבבי הזכרון האנושי המתעתע
לוחשים כמיהה אל גוונים מרקדים
מרצדים בהבזקי אור עצור בברק בלהות
רסיסי עצב סוגרים עלי
אין עבר, אין עתיד, אין הווה, אין אותך
נשימותייך מליל אמש שורקות באוזני
מטיילים בדמי קרעים קרעים של מרירות ענני נוצה וחושך
תחושת הבדידות משתלהבת - מתפרצת לתוך לב מרוסק
כעננים כבדים מחלחלת לתוך גוף משתוקק
לו יכולתי לבוא אלייך לעת ערב
לקלף את שכבות הבגדים הקפואות מעלייך
לחדור תומתך כמו בעת רחוקה
להתפייס תוך מסע אל ארץ התשוקה
אז הייתי מתרגש עמוקות מעוצמת פיתולייך
רטוב מזיעה ומריח בושם מתוק
אוחז בגופך מחבקו אלי קרוב
עינויגים של בוקר שאחרי הלילה הטוב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.