דרך הקלף ניבטות אלי
עיניים כהות
שזורות בחרוזי חלום,
ריסי פחם שחורים
שנצבעו בידיו של ילד מתוק.
עור חום וקמוט סביבן,
קמטי גלגל החיים.

העיניים, שלוות ובטוחות
מביטות אלי,
מקלף הגלגולים הקודמים,
מספרות לי סיפור חיים -
שפע של רגעי חסד יפים,
ורגעים מאלפים של שיעורים,
שבאהבה  ספרטאנית
לימד אותי אלוהים.

ומתוך הקלף, מוות
עולה לנגד עיני,
מתוכו צומחים החיים.
יפים ופשוטים, כשוטה הכפר התמים,
מחכים שארים את עיניי מן הקלף
ואצעד בדרך הבהירה
שטוו לי גחליליות התקווה.

מן הקלף מורמות
עיניים צוחקות,
רקומות בחוטי ההבנה.
ריסי תיקווה,
שצויירו בידי אלפי ידיים עתיקות
ועור בהיר של רעננות צעירה.
פה ושם קמט,
אות לזהות נושנה.