|
אני אומר לך - את כמו נר הנשמה שלי
ללכת ברחובות ירושלים זה לפגוש אותך בלהבת תמיד
כל השחור הזה שבבארים, אורות עוועוים, נשף מסיכות
יצאתי לאויר הקר וצעדתי. זה היה לבד. היתה גם בדידות.
את לא רחוק מכאן. אבל את רחוקה. שבויה.
לא אוכל להציל אותך נסיכה. ממבצר השן שלך תוכלי רק את לברוח.
יש עוד עיניים מלוכסנות מבט שיוצאות ובאות בבארים
אבל אני עוד שומר לך אמונים. מה זו הרכות הזו.
למה את מסממת אותי. אדי האלכוהול טשטשו את הגעגוע.
ממשיך לצעוד ברחובות. כדי ליפול שדוד לתוך מיטת אבן.
את כמו נר. נשמה שלי. כמה עוד תבעירי כך את עצמך.
בלהבה קטנה. נסיכה שלי. |
|
|
תשמעו סיפור.
אתמול אני
מתעופפת לי מעל
גן הילדים, פאום
איזה
מרוקאי-צוציק
אחד מחליט שאני
מכוערת, ומשך לי
ברגל הימנית.
עד עכשיו אני
נאבקת עם האור
שנדלק לי בתחת,
ובמיוחד הפעם-
הוא עוד החליט
להיות מקורי
ולהחליף צבעים.
-שפרירית בשעת
סיפור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.