יד. ועוד יד. גשר של ידיים לא מחבר בינינו.
את שמה בתוך התה שלך את רעל השיכחה.
אני שותה לרוויה את משקה רעות הרוח.
הרוח מפזרת את זרעי המילים שאספנו.
הם נופלים בשדות זרים. מותירים את גבעולינו קלים
ועירומים.
כך עמדנו בשדה הזה פעם. והרוח החמה הבשילה בנו חמניות.
והרוח החמה נתנה בנו רגליים וכנפיים. ורצנו ועפנו.
וחבטנו והתחבטנו מראשי ההרים עד שפת הים.
זהובים היינו בבוא האביב. דואים בשמי התכלת.
פורשים מפרשינו הלבנים על פני הים.
הנה הקיץ שדף את שדותינו. סתיו חלף. חורף בא.
כפופים עומדים אנו בשדות השלף. סופגים את גשמי הברכה בדממה.
חכי, באביב עוד נשוב בחזרה.