|
לחבוק את גוף הוודאות במעטפת מסתורין
זה לכתוב שיר מהחומרים הכי פשוטים
זה להסות את צחוק הילד במבט נוקשה
זה להביא את הנשימה אל גבול החנק
ולחצות
לגעת ברצון המנגח ובמילים המושתקות
בידיים יציבות ואצבעות קודחות בלהט
להכות
למצוא את קו הנתק - סדק הסדקים
למצוץ את לשד היקום וליבת הכוכבים
זה לרטש את השברים לעוד פיסות מבודדות
וללטש אותן אט-אט לשלל צורות ממוקדות
כמו שבני-אדם לבטח נוצרים בתוך כור-המצרף
והאטום והחלבון ויתר הקורים
בפינות החדרים
לפינות החדרים ישנה פינה נוספת
שנמצאת במחשכים של האימה והבלהה
בנקודות הזעירות שבין הנקודות התת-הגיוניות
משם חודר האור המסמא את פנים-המוח
לשם זורם הים של הדברים הנשכחים |
|
|
"למה אתה לא
יכול להיות יותר
כמו אחיך
בוריס?
שקט, נחמד,
מנומס.
ואם שוב פעם
תגיד אלוהים מת
אני אתן לך כזה
פליק שתתחיל
לבכות"
אמא של ניטשה
ובוריס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.