יום שבת. השקט צועק. הבדידות מורגשת. העצים לוחשים חלקי משפטים
לא מובנים.
מחשבות של לאן ומדוע צצות וחומקות לפני שמספיק אני להוציא
תוכנן מעליהן.
שני צלצולים, קול מוכר אחד, חום אופף, חיוך מציץ, מחשבות
מתפזרות ונשכחות.
אהבה, פגישה, אושר, סיפוק, שעון, עזיבה.
שוב שבת, השקט לוחש, חלקי הבנות.
מחשבות חומקות, תוכןאבוד.
צלצולים לא יגיעו היום, הקול נמצא איתם, מחשבות לא מתפזרות,
מחשבות מתחילות להיבנות,
מחשבה, עצב, ריקנות, שעון, עדיין שבת, שקט, כבר פחות בודד,
מקשיב לעצים.