עוד יום עבר. 'עוד יאכטה ועוד שאכטה, כמה כבר אפשר'. 'מספיק
והמון' אני אומר.
'טינג מצחיק, אני אומר לך, הוא הסבבה היחידה שיש פה על
הסיפון'. 'ומה עם שלי' אני שואל, 'וואחד כוסית בנאדם, ועוד אחת
עם ראש טוב על הכתפיים, בשביל אחת כזו הייתי מוציא את הטיטאניק
ומטביע אותה מחדש'.
'עזוב ג'וש, תהנה מהשמש, תהנה מסופרים יאללה, הוא המציא את
המשקה הזה בעצמו אתה יודע, 'ני מת על זה, פשוט מת על זה'.
'אלוהים אדירים, זה צלחת לווין על גג הגשר?' אני נדהם, איך לא
הבחנתי קודם.
'כן, כן, משו כמו שבעמאות ערוצים ואין כלום מה לראות היית
מאמין!'.
דווקא הגיוני  כשאני מעביר בראשי את המחשבה, 'אז זה מה אתה
עושה על הסיפון כל היום??, יושב שותה סופרים יאללה על הבריכה
ומשתזף בשמש ואפילו לא סקס?'.
'אפילו?' הוא עונה מופתע, 'תודה לאל, שתתייבש לה הפוסטמה, מה
אתה עושה פרצוף נדהם, לא הייתה מייבשת אותך ההיא, איך שלא קראו
לה, יש להן ת'קטע הזה, חוצמזה עם מי היא תלך פה, הכרישים?!'
והוא מגחך לו.
'טינג אולי?' אני אומר בחצי תוכחה. 'נהההה, נראה לך, הוא בכלל
הומו, ראיתי אותו על החוף עם איזה נער יפני, מתגפפים להם, היה
דווקא חמוד, היית צריך לראות איזה צחוקים'.
'לא תודה', לא הוספתי על בורותו של רמי בנושא אסייאתים, הוא לא
מסוגל להבדיל בין סיני לסיבירי, או בין זכר ונקבה, כולם נראים
לו שכפול גנטי או משו.
עוד כמה דקות של בישול שקט, 'ואו, חם פה'.
'כן 'תה צודק, 'ני יורד לסלון לראות בירה על משחק.' 'איזה
משחק?', 'אה , למי אכפת, מה שיש 'תה יודע'.
השלט נראה כמו שנלקח מאיזה סרט עתידני מופק היטב וכמנראה שהוא
גם פעל בהתאם, כי מולנו, קיר שלם הפך למסך של האנטרפרייז כמה
וכמה דורות אחרי.
'בנאדאם, אני אומר, זה נראה כמו שאנחנו יושבים על הטבעת
מהזווית הזאת, אוא, זהירות כדור', אני מגכך.
רמי הוריד את הכדור שלו עם גולדסטאר, 'עדיין מחובר לבית אני
רואה, איזה כדור אגב?'.  'אה, זה, דאוונר מגניב, משהו שחבר שלי
כימאי מאיטלייה המציא, מעולה למשחקי מחשב, אני מתחבר למשחק
אליפות בנט, רוצה?' הוא הושיט כדור לעברי.
'לא תודה, אני דווקא מעדיף אפפר כרגע'. 'יש מותק, יש, מה אתה
רוצה?, ספיד, אמ די אמ איי, אל אס איי או די, אולי אקסטזי..'
'תה פאקינג רציני?? מה אתה מבריח אותם' אני נדהם לרגע.
'לאלאלא, יא גנוב, אין כ"כ הרבה, פשוט יש מגוון, מקסימום,
כשמגיעים לנמל זורקים את מה שנשאר מהסיפון או משו'.
התכוונתי לומר 'לא חבל?', כשזווית עייני נתקעה על המסך הענקי,
כדורסל ענקע, ורמי התחבר למשחק. גילגלתי לעצמי קטנה והודעתי על
פרישתי לטובת בקבוק יין ומיטה.
הדרך למזווה הייתה ארוכה ובקצב תנועות הגלים, 'ואו!' נדהמתי,
חלק מהיינות האלו היו יותר מבוגרים מסבא שלי, בחרתי אחד, אדום
חזק, בציר שמונים או משו, כשהרגשתי יד על הכתף.
'מצאתי אותך', היא אמרה, הרגשתי לוג בגרון, 'איך?' היה כל מה
שיצא, היא צחקקה וענתה; 'עקבתי אחרי הריח, אפשר שאכטה?',
הושטתי לה את חצי הג'וינט כשהיא רכנה קדימה והצמידה ביניקה את
שפתייה לאצבעותיי, נראה כאילו חלפו דקות  כשענן העשן המתקתק
נשאף לגרונה. ואני עומד עם בקבוק קייאנטי ביד אחת ו'איי!',
שארית ג'וינט על הרצפה. העייניים שלה כמו חדרו לתוכי ולפתע היא
הייתה עליי.
שוכב על רצפה רטובה מיין, עם ראש הפוך מנטלית ובחורה מדהימה
עליי, מפשיטה את מה שאני בקושי לובש, ואני, אני חושב על מאה
קיילומטר (עם קצת מזל) של שחייה לחוף, ועדיין הוא עומד, כמו
שמשון, בין העמודים.
והיא רוכבת כמו הרוח, כמו סוסה פראית, גם אם הייתי מנסה לא
הייתי מסוגל לקום, פיזית.
קול של בקבוק מתנפץ.
לפתע צווחה, כזו בטון של אישה, גבוה ומופתע, לא יכל להיות שזה
בקע מגרונה.
הדהירה נעצרה ומבטי עוקב אחר שלה, אל הפתח, שם עומד טינג בהלם,
מגמגם לו באנגלית עמומה; 'האו קולד יו דו דיז טו מי, האו
האו'.
אוי לא, 'הוא יגיד עכשיו לבעלך'. 'עזוב' היא אומרת, 'אין מצב
שהוא יגיד משו לרמי'
, 'ואיך את כל כך בטוחה בזה'. 'כי הוא מאוהב בי', באה התשובה
בנונשלאנטיות.
הרמתי גבה. 'יאללה ממשיכים' היא מצווה, ומתחילה שוב בתנועות
אגן.
אני מריח משהו, 'אה שלי'.  'לא עכשיו, אני קרובה'. 'שלי!'.
'אהה, אההה, מהההה לעזזל אתה רוצה', היא צעקה, אך בחלק האחרון,
היא הורידה את קולה והוסיפה: 'אש?'. 'אז, כן אש, פאקינג אש,
קומי' אני צועק, 'בואי נעוף מפה', רצנו לסיפון העליון, נגשתי
לרמי
, מטלטל אותו בכתף, 'לא עכשיו אני מטביע מעל הבן זונה', שאגות
קהל בדאנק, 'תוריד את הווליום' אני צועק, 'יש אש, שריפה למטה,
איפה המטף?', 'אה..' הוא מניד חצי כתף, 'שם, שם על הקיר'.
טסתי עפ המטף למטה רק בכדי להתקל בשלי וטינג, סמרטוטים על
פניהם ומטף. 'עזוב, אין סיכוי' צעקה שלי, 'איפה רמי, תביא אותו
וקפוץ', והם רצים למעלה.
התחלתי להחנק מהעשן וכבר הרגשתי להבות, לפתע הספינה כולה
הטלטלה, שמטתי את המטף ורצתי על רמי. הוא עדיין בהה במשחק.
'רמי! היאכטה טובעת',
'אה', הוא עונה. דאמיט. 'זיינתי את אשתך'. 'מה?'. או תגובה,
'הספינה טובעת רמי', אני אומר בקול הכי הגיוני שנשאר לי
איפושהו, 'צריך לברוח'. 'טובעת?, שיט.' והוא ממשיך במשחק, 'יש
לי עוד דקה וחצי לסיום, אני מייד בא'.
מה?! מה!!?!, נמאס. תפסתי אותו מהמכנסיי ברמודה במאתיים דולר
שלו ומשכתי אותו מעבר לספה בוודג'י, הוא התקפל ברפלקס והועמס
על כתפי .
כשהגענו לסיפון החיצוני רמי פלט משו על ספינת מרוץ. הנחתי אותו
בחבטה והשתעלתי את נשמתי ונשמת אבותיי, העשן עלה מבפנים
והסיפון החל לנטות מטה, 'איפה הסירת מרוץ המזויינת שלי', שמעתי
את רמי צועק.
'שלי וטינג' השתעלתי בסרייה. 'אה', הוא ענה בקול רגוע ושליו
לחוטין. 'אז בוא נקח את הסירה המתנפחת', והטיל ריבוע צהוב מעבר
לסיפון.
'אתה צריך לעבוד על השיזוף שלך, באמת.' הוא דפק בי מן מבט מוזר
כשנתן זינוק מושלם אל מעבר למעקה.

היינו בסירה, מביטים בשארית היאכטה הענקית צוללת אל קברה. 'חבל
על היין', אני אומר, 'מצטער בנאדם'. 'עזוב אותך, אחי, זה
פסדר'. 'לא רק זה אחי, גם על הקטע עם שלי'. 'קטע עם שלי?' אה,
אה.. שכבתי איתה'. 'אה זה?, למי אכפת, הפוסטמה או הפאקינג
יאכטה, הרי היאכטה מבוטחת, ויש עוד מספיק כוסיות בעולם. זה לא
מה שעצבן אותי, תה יודע מה עצבנת אותי?, זה היה טורניר מזויין
והובלתי עליו בשלשה!'.