מיכה לם / יושב וסופר |
בטן בנין מתפורר
על ארגז מעץ בין קירות אפורים
יושב לו אדם וסופר
וכל רגע היה לו לנצח
וכל דקה מתמשכת
וכאב לא כאב בחזה
עם כל נשימה שחותכת
פיו לא מוציא את אשר הוא מפנים
ורק זיק כישלון בעיניו
מגלה שהיו לאדם שאיפות
לא כך הוא ראה את חייו
אין איש טורח לשאול לשלומו
וגם מי שמכיר לא מכיר
ורק קרן אור שנופלת עליו
עושה לו חבר על הקיר
והאדם יושב וסופר
וכל דקה מתמשכת
ורק השנים עוברות במהירות
עם כל נשימה שחותכת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|