הטיל הראשון כבר נראה
הוא יפול כנראה ליד הגבעה
על הגבעה יושבים ילדים
אשר עוד מעט יהיו כבר מתים.
רץ אני, צועק, קורא לעזרה
אך כמה מוזר, אף אחד לא בא
כולם בורחים מכאן, החלה מלחמה
החברים בורחים, המשפחה.
בקור מקפיא ורעב לא נורמלי
חבר יחיד בא אלי וקרא לי
הוא קורא לי לארץ יפה
בארץ הזו אין מלחמה.
בארץ הזו מעיפים יונים לבנים
מכבדים גם יחד עולים, אזרחים
בארץ הזו מאמינים באל
אשר תמיד שמר וישמור על ארצי-ישראל!
23.04.1999 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.